החלטה בתיק רע"א 9962-12-12

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת מ' שרביט) מיום 5.11.12, להתיר למשיבה להוסיף חוות דעת מומחה מטעמה בתחום האינדוקרינולוגיה.

1.           אלה עיקר העובדות הנחוצות לעניין: המשיבה הגישה תביעה נגד המבקשים בגין רשלנות רפואית נטענת בהוצאת שתלי סיליקון שדלפו מגופה. על פי הנטען בכתב התביעה, לאחר הניתוח, שבוצע בידי מבקש 1 בשנת 2002, נותרו בגופה של המשיבה שאריות סיליקון, בגינן סובלת היא מכאבים. כן נטען בכתב התביעה, כי הסכנות הכרוכות בהשארת סיליקון חופשי בגוף אינן ידועות. כתב התביעה נתמך בחוות דעת רפואית של מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית. בעיצומו של שלב שמיעת ההוכחות בתיק, ביקשה המשיבה כי יותר לה להוסיף חוות דעת של מומחה בתחום האינדוקרינולוגיה, בהתייחס להשלכות המצאות הסיליקון החופשי בגופה. ב"כ המשיבה הסביר, כי העיכוב בהגשת בקשתו נבע מכך שהשאלה התעוררה בעקבות פרשיית דליפת שתלי הסיליקון מסוג PIP שהתפרסמה בחודש אוקטובר 2011; מהחלפת המותב הדן בתיק; מהמעבר שלו עצמו למשרדים חדשים; וכן מעומס עבודה. כן טען ב"כ המשיבה כי סבר תחילה ששאלה זו הינה חלק מסוגיית הנזק, שתידון רק אחר שתוכרע שאלת האחריות בתיק.

2.           בית משפט קמא קיבל את הבקשה והתיר את הגשת חוות הדעת הנוספת. בית המשפט מצא, כי הטענה בדבר נזק שנגרם למשיבה כתוצאה מהשארת הסיליקון בגופה נכללה בכתב התביעה, ועל כן חוות הדעת הנוספת מתייחסת למערכת העובדתית הנלמדת מכתב התביעה, ואינה מצריכה את תיקונו. בית משפט קמא קבע עוד, כי אף שקיים קושי בהסברים שניתנו לאיחור בהגשת הבקשה, האיזון בין זכויות הצדדים מטה את הכף לטובת התרת הגשת חוות הדעת. זאת כיוון שאי הגשת חוות הדעת הנוספת עלול לפגוע מהותית במשיבה, שלא תוכל להוכיח שנגרם לה נזק בשל הותרת הסיליקון בגופה, ומן העבר השני ניתן לשמור על זכויות המבקשים על-ידי מתן הוראות מתאימות. בית משפט קמא התיר אפוא את הגשת חוות הדעת בכפוף לתשלום הוצאות המבקשים בסך 5,000 ש"ח, תוך שציין כי למבקשים תינתן הזדמנות להגיש חוות דעת נגדית מטעמם.

3.           מכאן בקשת רשות הערעור, שבגדרה טוענים המבקשים כי הוספת חוות הדעת מהווה הוספה של עילת תביעה, שכן בכתב התביעה לא נזכרו נזקים בתחום האנדוקרינולוגיה, ולכן מתחייב תיקונו של כתב התביעה. כיוון שעילת התביעה הנוספת התיישנה, שכן חלפו למעלה מעשר שנים בין האירועים הנטענים לבין מועד הבקשה, אין להתיר את תיקון כתב התביעה. לעניין זה טוענים המבקשים, כי אין די באמירה הכללית, כי השפעת הסיליקון החופשי אינה ידועה, שאם לא כן תיפתח הדלת בפני תובעים להרחיב בכל עת את תביעתם על דרך הוספת עילות תביעה וטענות חדשות שלא נזכרו בכתב התביעה המקורי. כן טענו המבקשים, כי למעשה תמה שמיעת הראיות בתיק, וכי חוות הדעת הנוספת היא בבחינת ראיה ההופכת את התיק על פניו, והגשתה תגרור את הצדדים להמשך התדיינות ארוכה ומסורבלת. המבקשים הוסיפו, כי ב"כ המשיבה לא סיפק הסבר מניח את הדעת לעיתוי הגשת הבקשה, שכן המידע שהתגלה לאחר פרסום פרשת הדליפה משתלי הסיליקון מסוג PIP אינו רלוונטי לנסיבות המקרה וממילא גם לאחר הפרסום חלף פרק זמן ניכר עד הגשת הבקשה. לבסוף טענו המבקשים כי לא ניתן משקל מספק לאינטרס הלגיטימי שלהם לסיום ההליך, הגורם להם נזק כלכלי ותדמיתי.

4.           אחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי לכלל החלטה כי דין הבקשה להידחות, בלא צורך בתשובה.

נקודת המוצא היא, כי אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית באשר לדרכי ניהולו של תיק התלוי ועומד לפניה. עמדה בסיסית זו בצירוף ראייה רחבה של ההליך בכללותו מובילה למסקנה, כי לא נפלה טעות משפטית בהחלטת בית משפט קמא, כפי שיפורטו הדברים להלן. 

5.           שמיעת ההוכחות בתיק הייתה קצרה וממוקדת ונפרשה על פני שני ימים לא ארוכים, בתוך פרק זמן של כשבוע. אף ששלב שמיעת ההוכחות בתיק כמעט והסתיים, על פני הדברים נראה צירוף חוות הדעת כעת אינו מחייב את שמיעת הראיות שנשמעו מחדש, בוודאי לא בשלמותן. על פניו, מדובר בגזרה צרה ותחומה, שעניינה הסיכונים הרפואיים שלהם חשופה המשיבה במצבה. ככלל שמיעת ראיות בעניין זה אינה מחייבת העדה חוזרת של המומחים הרפואיים שנשמעו, אלא אך את חקירת המומחים הרפואיים שיערכו את חוות הדעת בתחום האנדוקרינולוגיה. אכן, מדובר בהארכת ההליך, אך כיוון שמדובר בהליך שאינו מורכב; בנתבעים המיוצגים על-ידי בא כוח אחד; ובתחום רפואי מובחן - לא נראה כי צפוי סרבול ניכר ומשמעותי (להסרת ספק, אין באמור כדי להגביל את שיקול דעתו של בית משפט קמא בניהול המשך ההליך, כפי שיימצא לנכון בהתאם להתפתחויות). לא מצאתי גם כי הפגיעה באינטרס הלגיטימי של המבקשים לסיומו המהיר של ההליך אינה כזו הניתנת לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות מתאימות, כך שאין השלב הדיוני בו ניתן ההיתר להוספת חוות דעת, מצדיק התערבות בהחלטת הערכאה הדיונית.

6.           אשר לטענות המבקשים בעניין הוספת העילה שהתיישנה - בכתב התביעה צוטט המומחה מטעם המשיבה בתחום הכירורגיה הפלסטית שציין, כי הדעות חלוקות באשר להשלכות השארת סיליקון חופשי בגוף וכי "לא ידוע אם ומתי הסיליקון הזה יכול להשתחרר ולנדוד בכלי הלימפה או הדם". השאלה האם חוות הדעת הנוספת טומנת בחובה מידע חדש שאינו חלק מאותם סיכונים בלתי ידועים שנזכרו בכתב התביעה, אם לאו, היא שאלה שלא ניתן להכריע בה כעת, בטרם הוגשה חוות הדעת לערכאה המבררת. עניין זה תלוי בסוג המידע שיוצג בחוות הדעת, בהיקפו ובאופן שבו ייוחסו הדברים למצבה של המשיבה (ראו והשוו: רע"א 1527/09 מדינת ישראל נ' אחמד אבו עודה (פורסם במאגרים, 14.10.09)). לפיכך, בשלב זה לא ניתן להכריע האם חוות הדעת הנוספת היא בבחינת הרחבת חזית או חריגה מיריעת המחלוקת כפי שנפרשה בין הצדדים.

7.           בנוסף, משמעות קבלת עמדת המבקשים, כי המידע הכלול בחוות הדעת מתייחס לעובדות שאינן נכללות בכתב התביעה ועל כן מצריך את תיקונו, היא סילוק חלק מטענות המשיבה מחמת התיישנותן. אינני סבורה כי קיימת הצדקה להתערב בהכרעת הערכאה הדיונית בעניין זה במסגרת בקשת רשות ערעור (ראו: בר"ע (ירושלים) 316/08 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' חמד (פורסם במאגרים, 21.2.08) מפי כב' השופט צ' זילברטל). זאת כיוון שככלל זמנו של הערעור הוא לאחר תום ההליך בערכאה הראשונה, ורק לאחר שיתברר האם המשיבה זכאית לפיצוי בגין טענתה לרשלנות מצד המבקשים ויוכרע גובה הפיצוי, יתברר סופית גם הצורך בבחינת סוגיית ההתיישנות על-ידי ערכאת הערעור.

8.           ועוד בעניין זה: אם תינתן כעת רשות ערעור ויתקבל הערעור, יחרוץ הדבר את גורל טענות המשיבה לעניין הסיכונים שלהם היא חשופה כתוצאה מהמצאותו של סיליקון חופשי בגופה. במקרה כזה, רצוי שההליך הערעורי יידון בפני מותב תלתא (ראו והשוו: ע"פ 4793/05, בש"פ 5906/05 נבון נ' עצמון (פורסם במאגרים, 6.2.07), בפסקה 10 לפסק הדין). המשמעות היא, שערכאת ערעור במותב תלתא תעסוק כעת בעניין שיתכן כי בסופו של יום יתברר שכלל לא היה הכרח שערכאת הערעור תידרש לו (אם, למשל, תידחה התובענה מחמת היעדר אחריות, או אם תתקבל התובענה אך סכום הפיצוי שייפסק לא יצדיק הגשת ערעור בעיני המבקשים). לכן סבורה אני, כי לא יהא זה נכון להכריע כעת בטענות המבקשים לעניין הוספת העילה לגופה ומובן כי אלה שמורות עימהם לשלב הערעור, ככל שזה יוגש.

9.           בסיומם של דברים אבקש להעיר כי הדעת אינה נוחה כלל ועיקר מן ההתנהלות הדיונית של ב"כ המשיבה, שנטל לעצמו את החירות לפגוע ביכולת לשמוע את ההליך המתנהל בפני בית משפט קמא באופן רציף ותקין, על כל המשתמע מכך, בלא שניתן לכך הסבר מתקבל על הדעת. בית משפט קמא סבר, כי מחדלים דיוניים אלה ניתנים לריפוי על דרך של פסיקת הוצאות לטובת המבקשים, וכך העדיף לעשות כדי להמנע מפגיעה מהותית במשיבה עצמה. בשים לב למכלול הנסיבות שפורטו, לא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בהחלטת בית משפט קמא המצדיקה התערבות בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית.

10.        אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות והעירבון יושב לידי מפקידו.    

ניתנה היום, כ' שבט תשע"ג, 31 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: